עלי חמינאי

המנהיג העליון של איראן ואחת הדמויות המשפיעות ביותר במדינה מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. הוא ירש את מקומו של איתוללה רוחאללה חומייני כמנהיג העליון ב-1989 ומכהן בתפקיד זה למעלה משלושה עשורים, מה שהופך אותו לאחד המנהיגים הוותיקים באזור. לפני שהפך למנהיג העליון, שימש חמינאי כנשיא איראן בשנים 1981–1989. הוא נולד ב-19 באפריל 1939 במשהד, איראן, למשפחה שיעית דתית, ולמד בבתי מדרש אסלאמיים בקום ובמשהד. במהלך שלטון השושלת הפהלווית, נעצר כמה פעמים בשל פעילותו הפוליטית נגד השאה. לאחר המהפכה, הפך לדמות מפתח בעיצוב משטר האסלאם של איראן ובביסוס כוחו במוסדות הדתיים. בשנת 1981 שרד ניסיון התנקשות, שהותיר את ידו הימנית משותקת לצמיתות. כמנהיג העליון, חמינאי מפקח על כל זרועות השלטון, הכוחות המזוינים, ומדיניות הפנים והחוץ של איראן. הוא נוקט עמדה אנטי-מערבית ואנטי-ישראלית חזקה, ותומך בתנועות המתנגדות להשפעת המערב ברחבי האזור. תחת הנהגתו התמודדה איראן עם הפגנות רחבות היקף ואי-שקט פנימי, כמו תנועת המחאה הירוקה ב-2009 וההפגנות בעקבות מותה של מהסא אמיני ב-2022. למרות האתגרים הללו, חמינאי נותר סמכות מרכזית בפוליטיקה ובענייני הדת באיראן.